פסק-דין בתיק פש"ר 6019-09-09

א.         מבוא

1.         בפניי בקשת מר סרחאן אחמד (להלן: "מר סרחאן") להכריז עליו פושט רגל, אשר הוגשה ביום  7.9.2009. 

2.         ביום 1.2.2010 ניתן למר סרחאן לבקשתו צו כינוס לנכסיו בגין חובות מוצהרים בסך 869,291 ש"ח ל-15 נושים.

            כנגד מר סרחאן הוגשו 6 תביעות חוב בסך כולל של 828,985 ש"ח. סך של 105,386 ש"ח נתבע בדין קדימה.

3.         החייב חויב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 200 ש"ח החל מיום 1.3.010.

4.         מדובר בבקשה שניה של החייב. בקשתו הראשונה נדחתה בפסק דין מנומק של כב' השופט סוקול מיום 27.9.04. בנימוקי פסק הדין נכתב כי הבקשה נדחית משום:

I           אין פירוט בבקשת החייב מיהם הלקוחות שלא שילמו לחייב חובם בגין עבודות שיפוץ שביצע.

II          החייב אינו זוכר כיצד נוצרו חובותיו ולא סיפק ראיות מספקות לתמוך בטענתו כי בביתו ארעה שריפה שכילתה מסמכים רלוונטיים וכי פנייתו לרואה החשבון לקבלת מסמכים אלו לא הועילה.

III         לעסק שניהל החייב בשנים 94-99 היו רווחים ולכן אין הסבר סביר להיווצרות החובות.

IV        לא הוכחו טענות החייב בנוגע לבעיית הבריאות שלו ולא הוכח כי הוא מוגבל ואינו יכול לעבוד.

V         החייב מגלה חוסר אכפתיות, אינו מתאמץ להשתכר ולהסדיר חובותיו בדין קדימה.

5.         עוד אין מחלוקת כי בשנת 2008 הגישה אשת החייב בקשה להכריז עליה פושטת רגל. צו כינוס על נכסיה ניתן לבקשת אשת החייב ביום 29.6.08 בגין חובות מוצהרים בסך 368,565 ש"ח ל-2 נושים. הכל במסגרת תיק פש"ר 575-00-08.

            לטענת אשת החייב הסתבכותה נבעה מרצונה להציל עסקו של בעלה על ידי נטילת הלוואה בחשבון הבנק, אותה לא הצליחה להחזיר. אשת החייב יחסה הסתבכותה הכלכלית גם לבעיית הבריאות של בעלה, דבר שמנע ממנו וממנה לשוב למעגל העבודה.

6.         במסגרת בקשת אשת החייב (בפש"ר 575-00-08) נתן ב"כ הכונ"ר חוות דעת חיובית במסגרתה הוכרה כנכונה טענת אשת החייב כי היא ובעלה אינם מסוגלים לשוב למעגל העבודה, ולפיכך לא היתה התנגדות למתן צו להכרזת אשת החייב פושטת רגל.

            בהמשך ביום 1.11.2010 ניתנה החלטה המעניקה לאשת החייב הפטר חלוט מחובותיה בני התביעה.

ב.         טענות החייב

1.         כאמור, בפניי בקשה שניה של החייב להכריז עליו פושט רגל כאשר בקשתו הראשונה כן נדחתה בפסק דין כב' השופט סוקול שתואר לעיל.

2.         בבקשתו השניה טוען ב"כ החייב כי יש לקבל הבקשה משום שממועד מתן פסק הדין הראשון בעניינו של החייב חל שינוי נסיבות המצדיק במקרה דנן העתרות לבקשה וזאת משום:

I           עסקינן בחייב שמצב בריאותו קשה ולהבדיל מהליכים בבקשה הראשונה הוצגו מסמכים רבים ומספיקים להוכחת טענה זו. כך הוצגו מסמכים רפואיים שצורפו לתגובת החייב מיום 30.11.2011 וכן הוצג אישור המוסד לביטוח לאומי לפיו לחייב דרגת אי כושר יציבה בשיעור 100% החל מיום 22.7.09.